מגמות בשוק העבודה בארץ בתקופת הקורונה

מגמות בשוק העבודה בארץ בתקופת הקורונה

מגמות בשוק העבודה בארץ בתקופת הקורונה

בשנים האחרונות ועד להגעת הקורונה שוק העבודה היה יציב למדי. האבטלה היתה נמוכה וה"כוח" היה בידי מחפשי העבודה. זה בא לידי ביטוי בדרישות השכר, בדרישה לתנאים נוספים וכן ליחס הולם ולשביעות רצון ממהות התפקיד.

כמוכן הסתמנו מס' מגמות –

  • דור ה-Z, ילדי שנות ה-2000, נוכח יותר ויותר בין מחפשי העבודה. מה שמאפיין אותם הם פרקטיות, בטחון ותעוזה- דרישה לשכר טוב ומתגמל בשעות עבודה סבירות המאפשרות גם זמן פנאי ורמת חיים טובה; נטייה ללימודי תעודה ולאו דווקא תואר במטרה להשיג ידע מעשי ומקצוע בזריזות; שאיפה ליציבות תעסוקתית אולם מעבר ללא היסוס ממשרות שאינן ממלאות את הצרכים הנ"ל; תעוזה בהקמת עסק קטן, בעיקר כזה שאינו דורש השקעה כספית כגון בשירותי אינטרנט למיניהם.

הם מיישמים מסקנות מצפייה בדורות הקודמים.

  • מה שמעניין זה שהשוק בחלקו "מיישר קו" בהתאם, אולי אפילו בהערכה מסויימת ליכולות שלהם ולדינמיקה שהם מביאים אתם.
  • ניכרת מגמה להעדפת עובדים בגילאי 40-60, נשים וגברים כאחד גם אם עדיין לא באופן שוויוני. יש הערכה רבה למיושבות וליציבות של הגילאים הללו וכן לפניות שלהם לעבודה.
  • העולם פחות שייך לצעירים J- פחות מעסיקים מעוניינים בעובדים בתחילת שנות ה-20, כאלה שעדיין "מחפשים את עצמם".
  • ישנה נטייה של יותר ויותר אנשים לעסוק ב-2 תחומים שונים במקביל, אם כעצמאיים בשניהם ואם באחד מהם כשכירים ובשני כעצמאיים. ישנה כיום לגיטימציה רבה יותר לתת ביטוי להגשמה אישית, במקרים רבים במקצועות חופשיים כגון בתחומי האימון או הטיפול האלטרנטיבי לסוגיו וכד'. במקביל ניכר עדיין צורך בבטחון כלכלי ומכיון שבארץ קשה למדי להתפרנס כעצמאי, רבים מוצאים את השילוב הנ"ל כמוצלח עבורם.
  • מגמה זו נובעת גם משינוי משמעותי שחל בתפיסת מקום העבודה בחיינו- אם פעם, בדור ה-X של שנות ה-70 ותחילת ה-80, מקובל היה לעבוד בתחום אחד ואף במקום עבודה אחד במהלך כל החיים, הרי שכיום מקובל ביותר לעבור בין מקומות עבודה כל מס' שנים. יציבות תעסוקתית טובה נחשבת גם למי שעובד 3-4 שנים בכל מקום עבודה. מה שנוסף ב-20-25 השנים האחרונות היא המגמה להחליף את תחום העיסוק פעם-פעמיים במהלך החיים ולעתים קרובות, כפי שאמרתי לעיל, לשלב במקביל 2 תחומי עיסוק.
  • בסופו של דבר, מעבר לכל המגמות הנ"ל, ההתנהלות בפועל קשורה לאישיות, הן של המעסיקים והן של המועמדים- אם זו שמרנות בדרישה להשכלה בתפקיד שלפעמים אינו מחייב אותה ונסיון מספק יכול להוות לה תחליף הולם, או ההתייחסות לגילאי 40 ומעלה כמי שנוטים לשחיקה ו"עייפות", ולחילופין התייחסות חדשה ומרעננת לגילאים אלו כאל יתרון בשל הבשלות והיציבות הגבוהות יותר. ומצד המועמדים הנטייה ההשפעה האישיותית תתבטא בנטייה ליציבות תעסוקתית ולחשש מהחלפת מקום עבודה או תחום עיסוקי, הדרישה לרמת השכר המבוקשת ולתנאי עבודה נוספים.

באה הקורונה וטלטלה גם את שוק העבודה-

  • עסקים:
    • יש כאלו שפשוט נסגרו- מעצמאים שאינם יכולים לשרוד עוד, דרך משרדים וחברות קטנות ועד חברות גדולות ומוכרות;

ענפים שנמחקו מהמפה, לפחות לתקופה ארוכה אם לא לתמיד- תיירות, כנסים, אירועים ועוד;

אחרים שורדים ו"רק" נקלעו לקשיים ולצמצומים. הסגר השני נתן מכת מוות לחלק מאלו ששרדו את הראשון;

  • העסקים ששרדו הם אלו שנוהלו היטב מבחינה פיננסית ויצרו לעצמם רשת בטחון פיננסית חזקה, וכן עסקים שהיטיבו להסתגל למצב החדש- יצרו שירותי און-ליין ואו עשו הסבה מהירה ורלוונטית למוצרים/שירותים שלהם.
  • וכמובן, שישנם ענפים שהמצב החדש לא פגע בהם ובחלקם אף היטיב עם הפעילות העסקית שלהם, אני מכנה אותם ענפים "חסיני קורונה"- ההייטק (באופן כללי מאוד, תלוי במוצר הספציפי של החברה), אינטרנט וטכנולוגיות, סייבר, חברות בתחום האנרגיה המתחדשת, חברות תרופות ומדיקל, וכן מוצרים/שירותים דיגיטליים ואחרים הניתנים מרחוק באופן קבוע.
  • מחפשי עבודה
    • באופן הגיוני רמת האבטלה עלתה מאוד, מאות אלפי מפוטרים, בגל הגילאים והמגזרים-

חלקם מן הסתם מאלו שעבדו בחברות שצומצמו/נסגרו;

אחרים הם תוצאה של התייעלות של חברות, שראו במצב הזדמנות "להיפטר" מאבטלה סמויה ומעובדים שאינם יעילים.

עצמאים רבים שמוצאים את עצמם בחוסר יכולת לעבוד כלל או באופן חלקי בלבד ומאידך ללא תמיכה מספקת מהמדינה.

  • הנפגעים העיקריים הם צעירים בשנות ה-20 המוקדמות, מבוגרים בגילאי 50+- ומעלה, וכן מי שמראש היו במקום נמוך יותר בהיררכיית התעסוקה כגון נשים ובני מיעוטים. סיכוייהם להתקבל למשרות מסויימות, השכר המשולם להם ואף ציפיות השכר שהם עצמם מציגים- כולם נמוכים יותר גם בשיגרה וכעת אף יותר.
  • ישנם כאלו המחפשים מיד מקום עבודה חדש, אם בתחום בו עסקו או בתחום אחר, מנצלים את ההזדמנות להסבה מקצועית.

ישנם כאלו המצפים לחזור לעיסוקם הקודם כאשר הקורונה תחלוף, האבטלה לט"א המובטחת ע"י המדינה מאפשרת להם את זה.

  • מצד שני, היא גורמת לכך שכרגע הנכונות להתפשר על תנאי העסקה היא נמוכה יחסית וחלקית בלבד מכיון שבמקרים רבים עבור האדם הפרטי כלכלי יותר במיידי להישאר עם דמי האבטלה מאשר להתחיל עבודה חדשה בשכר נמוך.

במקביל, גם אין מצד המדינה עידוד כספי למעסיקים להחזיר עובדים.

ולכן לא כל המובטלים הם גם מחפשי עבודה.

  • אופן העבודה
    • מתוך אילוצי המצב, חברות עברו למתכונת של עבודה מהבית לעובדים רבים ככל האפשר. מסתמן שגם לאחר תום הקורונה, מקומות עבודה רבים יאמצו את העבודה מרחוק באופן קבוע במשרות בהן זה מתאפשר. הדבר חוסך עלויות למעביד וזמן לעובד ולמעשה מהווה התייעלות רבה למשק באופן כללי ומשפיע גם על איכות הסביבה, רמת התנועה בכבישים ועוד.
    • שינוי זה יוצר דרישה גבוהה יותר אף משהיתה לפני כן ליכולת טכנולוגית גבוהה אצל המועמדים, לשליטה גבוהה בסביבה ממוחשבת כולל במע' מתקדמות.
    • השינוי גם מאפשר העסקת עובדים מאזורים גיאוגרפים מרוחקים ממשרדי החברה ואף בחו"ל. במהלך תקופה הקורונה היו אף ישראלים שעזבו את הארץ בשל סיבות פוליטיות ואחרות אך המשיכו לעבוד במשרתם מרחוק. עם זאת, חברות רבות אמנם מרחיבות את גבולות אזורי המגורים של העובדים במשרות בהן מתכונת של עבודה מרחוק תתאים גם לאחר תום הקורונה, אולם עדיין מעדיפות שיגורו במרחק סביר לצורך הגעה להדרכות, ישיבות, שילוב עבודה בית-משרד ועוד.
    • אישיותית נדרשות גם יכולת הסתגלות טובה לשינויים, יכולת למידה מהירה ואף עצמית וגמישות ו"עמידות" לעבודה בתנאי אי-וודאות דינאמיים.

לסיכום- הקורונה וההתנהלות סביבה שינו באופן מיידי את רמת האבטלה בארץ וכן יצרו שינויים בשוק העבודה, אולם הן בעיקר שמו פוקוס על מגמות שכבר היו קיימות בשוק ואף האיצו אותן- ביטול תחומים ושירותים מסויימים וחיזוק אחרים, התייעלות של מקומות עבודה ודרישה לעובדים איכותיים, עבודה במס' תחומי עיסוק במקביל, העסקת עובדים מרחוק וצמצום הצורך במשרדים ועוד. סביר להניח שלאחר סיום הקורונה המגמות יתמתנו משהו, תהיה חזרה חלקית למוכר ולמה שהיה עד להגעתה ובסופו של דבר התייצבות בנק' איזון כלשהי באמצע.

 

איריס רהב

איריס רהב

את דרכי המקצועית התחלתי בתואר בכלכלה וניהול ולאחר מס' שנים בתחום עשיתי הסבה למחשבים ועבדתי בהייטק.
לאורך השנים למדתי מס' שיטות לאבחון אישיותי. מזה מס' שנים אני גרפולוגית תעסוקתית ומשפטית, כולל הכוונה תעסוקתית וכללית לאנשים פרטיים ומתן חוו"ד גרפולוגיות לצרכים משפטיים, וכן עובדת כיועצת תעסוקתית מול חברות במגוון תחומים ולתפקידים רבים ומגוונים.

אהבתם? מוזמנים לשתף!

Share on linkedin
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp
Share on facebook

רוצים לקרוא עוד פוסטים מעניינים בבלוג?

Uncategorized

מגמות בשוק העבודה בארץ בתקופת הקורונה

מגמות בשוק העבודה בארץ בתקופת הקורונה מגמות בשוק העבודה בארץ בתקופת הקורונה בשנים האחרונות ועד להגעת הקורונה שוק העבודה היה יציב למדי. האבטלה היתה נמוכה